תפעולי בהשוואה למימוני

 ישנם מספר הבדלים מהותיים בין ליסינג תפעולי וליסינג מימוני, חלקם קשורים באופי העסקה כמו אורך התקופה, פריסת הריבית וגובה הריבית וחלקם תלויים בגורמים אחרים כגון סוג הציוד וההתייחסות החשבונאית. להלן פירוט ההבדלים המהותיים בין שני סוגי המסלולים:

ציוד:

ליסינג תפעולי מתאים לציוד מאד ספציפי, כזה שניתן לממשו בתום תקופת המימון כלומר למכרו בשוק יד שנייה. במקרה זה אנו מדברים על תחנות עבודה, מסכים, ניידים ובמקרים מסויימים גם שרתים עד 5,000$ ליחידה. היכולת של טקליס למכור את הציוד בתום תקופה בשווי של עד 15% מערכו המקורי מאפשר לה להוריד משמעותית את הריבית בשוטף ולבנות על הרווח העתידי של העסקה שיגיע ממימוש הציוד.

לעומת זאת, במסלול ליסינג מימוני ניתן לממן את כל הציוד הנ"ל: תחנות עבודה, מסכים, ניידים, שרתים עד 5,000$ ליחידה ובנוסף מערכות מיחשוב אחרות כגון: שרתים מכל הגדלים, מערכות איחסון וגיבוי, מערכות הדפסה, מערכות תקשורת (מרכזיות, סוויטשים, נתבים) וציוד בדיקה למעבדות. במקרים מסויימים ניתן לממן במסלול ליסינג מימוני גם רשיונות לתוכנות.

מספר תשלומים:

על פי לשכת רואי החשבון בארץ יש הגדרה מאד ברורה לתקופת המימון של ליסינג תפעולי מול ליסינג מימוני. ליסינג תפעולי יכול להתפרס עד 75% מאורך חיי נכס. מעבר לכך המסלול מוגדר כליסינג מימוני. היות ואורך החיים החשבונאי של מחשבים הינו 36 חודשים, 75% מזה הינו 27 חודש ולכן –

ליסינג תפעולי הינו מסלול עד 27 חודש, לרוב 24 חודש

ליסינג מימוני הינו מסלול של 27 – 36 חודש

פריסת הריבית:

במסלול ליסינג תפעולי הריבית מגולמת גם בשוטף וגם באופציה של רכישת הציוד בתום תקופת המימון.

לעומת זאת, המסלול של ליסינג מימוני דומה במהות שלו להלוואה ולכן כל המרכיב של הריבית מגולם בשוטף, בתשלומים החודשיים והאופציה מטרתה להבדיל את העסקה מהלוואה בנקאית רגילה היות וטקליס אינה בנק ואסור לה להעמיד הלוואות. בעבר היה נהוג לגבות אופציה של $ בודד אך נכון להיום, מס הכנסה "עלה על הטריק" וכבר לא מקבל זאת כאופציה ריאלית אלא מחייב אופציה הזמנותית אמיתית של 1% - 2%.

גובה הריבית השנתית:

כפועל יוצא של אופן פריסת הריבית בליסינג תפעולי הריבית השנתית מאד נמוכה ונעה ברמות של 0% ל- 5% בלבד.

לעומת זאת, במסלול של ליסינג מימוני הריבית השנתית כולה מגולמת בתשלומים החודשיים ויכולה להגיע לרמות של 7% - 12%, תלוי באופי החברה ורמת הסיכון של העסקה – פועל יוצא של בדיקת האשראי.

האפשרויות בסוף תקופת המימון:

בליסינג מימוני ישנה אפשרות אחת ויחידה והיא לשלם אופציית רכישה הזדמנותית ובכך להעביר את הציוד לבעלות השוכר. היות והאופציה הינה הזדמנותית רמתה מאד נמוכה ונעה בין 1% ל- 2% מסך העסקה.

לעומת זאת, בליסינג תפעולי נהנה השוכר משלוש אפשרויות שונות לטיפול בציוד בתום תקופת הליסינג. אפשרות ראשונה הינה החזרת הציוד הישן למשרדי טקליס וסגירת העסקה או רכישת ציוד חדש מעודכן באותם תנאים מסחריים. אפשרות שנייה הינה רכישת הציוד במחיר מוסכם מראש השווה לערכו ההוגן בשוק ביום סיום העסקה. מחיר זה מוערך מראש ועשוי להגיע עד 15% משווי הציוד המקורי. אפשרות שלישית הינה הארכת שכירות לשנה נוספת בשכירות חודשית שבה זכאי השוכר לקבל הנחה מאד משמעותית מגובה התשלום החודשי המקורי. ההנחה יכולה להגיע עד 75% משווי התשלום החודשי המקורי. בסוף אותה שנה הציוד עובר לבעלות השוכר ללא תשלום נוסף.

התייחסות חשבונאית:

ליסינג מימוני הינו תחליף להלוואה בנקאית רק שהוא נלקח ממוסד חוץ בנקאי ולכן בדומה להלוואה, הוא נרשם במאזני החברה כנכס מול התחייבות, השוכר מקבל לוח סילוקין לעסקה ומבצע הפחתה לציוד כמו כל ציוד הוני אחר.

עסקה בליסינג תפעולי הינה עסקה שדומה במהותה להשכרת ציוד ולכן מוכרת כהוצאה שוטפת ונרשמת בדו"ח רווח והפסד של החברה. הלקוח לא מקבל לוח סילוקין עבור העסקה אלא חשבונית חודשית שבפרטיה נרשמת המילה "שכירות". בנוסף הלקוח פטור מהתעסקות עם כל נושא הפחת ובגלל שהציוד לא יושב במאזניו הוא יכול להציג יחסים פיננסיים משופרים כגון סה"כ נכסים להון עצמי, מכירות לסה"כ נכסים וכמובן עוצמת רווח גבוהה יותר.

להלן טבלה המסכמת את ההבדלים בין שני המסלולים:

ליסינג תפעולי

שוכר הנכס משלם דמי שכירות למשכיר בגין שימוש שיעשה בנכס ולא עבור רכישת זכות קניין בנכס. לפיכך, השוכר אינו בעל הנכס, לא מבחינה משפטית פורמלית ולא מהבחינה הכלכלית. המקובל הוא כי ליסינג תפעולי הינו לטווחי זמן קצרים עד שנתיים.

ליסינג מימוני

השוכר הופך למעשה לבעליו של הנכס מבחינה מהותית, בעת חתימת החוזה, אף אם מבחינת הרישומים הפורמליים אין הדבר כך.

על פי תקנות מס הכנסה ניתן להבחין בין ליסינג תפעולי לליסינג מימוני על פי התנאים הבאים: