נתקעת עם תשתית מיחשוב מיושנת ותקציב רכש מדולדל?
בדוק פתרון מפתיע המוצע לאירגונים עיסקיים: השכרת מחשבים.
רכישת מחשבים אישיים, ולו גם הטובים ביותר, אינה מקנה לרוכש נכס בעל ערך, שכן כבר ברגע הרכישה התיישן המחשב והוא יאבד כליל את ערכו בתוך שנתיים עד שלוש.
העובדה היא שקשה היום להשתמש בציוד מחשבים כבטחונות מוצקים והגורם היחיד שעדיין סבור כי המחשב הוא נכס, הוא מס הכנסה, אם כי גם הוא מכיר במידה מסויימת במציאות והמחשבים זכו לאחרונה לפתח מואץ של 33% בשנה.
רבים סבורים שהמרוץ הטכנולוגי אינו נוגע להם. הם מסתפקים במחשב 386 (אפילו XT, במקרה קיצוני) ומרוצים מהביצועים. אולם המחיר שהם משלמים הוא בניתוק מהסביבה. הם אינם יכולים לסייר באינטרנט ולהגיע ביעילות למידע עשיר בזמן קצר והם מתקשים להעביר מסמכים או להפיק מסמכים עשירים וצבעוניים, כמקובל כיום.
אירוגונים עיסקיים הפועלים בסביבה תחרותית לא יכולים להרשות לעצמם להיקלע למצב זה. מכיוון שתהליך הפיתוח של דור מחשבים חדש נפרש על פני תקופה ממוצעת של כ- 18 חודשים, גם ההשקעות של העסקים בצורכי מיחשוב נפרסות על פני תקופות ממושכות ולא נעשות בנקודות ספציפיות.
ה”מוצר”, במקרה זה, יכול להיות מחשבים, מדפסות, צגים, סורקים, ציוד תקשורת, תוכנות, חוזי שירות רכישת שרותי הדרכה Help desk , עדכון ושדרוג מערכות וכדומה.
כיום אורך חיי המחשב בארגון הוא בין שנתיים לשלוש שנים. על פי ההערכות, הוא ימשיך להתקצר לכ- 20 עד 24 חודש. גם בארגונים בהם אין למשתמשי הקצה דרישות חריגות, יש צורך בעדכונים בלתי פוסקים במערך המחשוב. בין היתר, בשל הפופולאריות הגוברת של רשת האינטרנט הפנים ארגוניות, הרחבת השימוש במערכות שרת / לקוח בעלות ממשק גרפי והשילוב המתפתח של סחר אלקטרוני ואינטרנט.
ההשקעות הנדרשות למימון ההתפתחות הטכנולוגית באירגון הופכות מהשקעות חד פעמיות להשקעות שוטפות בין היתר למימון רכישות חדשות, השבחות, תיקונים תמיכה והדרכה. אולם למרות הדרישה למימון שוטף, רוב מנהלי הכספים באירגונים עדיין סבורים שמדובר בהשקעה אחת, בעלת אופי חד פעמי.
אולם, כיצד ניתן לממן את ההשקעה כאשר הארגון אינו מצוייד במזומנים? בארץ פועלים כיום מספר ערוצי מימון: הבנקים מציעים הלוואות לרכישת ציוד. זהו פתרון מימוני טהור, משום שהבנק לא מתעניין בסיבה למענה הלקוח מבקש הלוואה. אולם לקיחת הלוואה לצורך רכישת מחשבים באה על חשבון גיוס הון למטרות אחרות. מה גם, שלא כמו רכב או מכונות ייצור, ערכו של המחשב מוכר רק ב- 30% עד 50% לצורך ביטחונות.
חברות ליסינג בנקאיות מציעות פתרון מימוני ספציפי עבור רכישת ציוד המחשבים. הן מעניקות פריסה ארוכה יחסית של התשלומים, והפיכת ההשקעה במחשוב להוצאה כספית חודשית שוטפת, מבלי להכביד על האובליגו. אולם פרק הזמן הממושך של עיסקאות ליסינג עולה בהרבה על אורך חיי המחשב, ולקראת סוף העסקה העסק עשוי לשלם סכום שנתי הדרוש לרכש ציוד חדש.
חסרון נוסף בשיטה זו הוא בכך שכמו הבנקים, מרבית חברות הליסינג אינן מתייחסות אל המחשבים כאל ביטחון עיקרי ומבקשות בטחונות מוצקים נוספים בעסקאות ליסינג למחשבים בגובה של 50% עד 70%. משך התשלום ורמת הבטחונות הגבוהה פוגעים במצב האובליגו של העסק, וביכולתו לגייס הון בעתיד בדרכים אחרות.
כדי להתגבר על הבעיה, הגיעו מספר ספקי ציוד להסדרים פיננסיים עם הלקוחות. חלק מחברות המחשבים מאפשרות לקנות ציוד בפריסת תשלומים גדולה יחסית של 6-8 תשלומים. בארה”ב ובאירופה מקובל לרכוש מחשבים בתשלומים חודשיים, ובמרבית מודעות הפרסום המופנות לעסקים, המשווקים מציינים את מחיר הרכישה החודשי ולא את המחיר המלא של המוצר.
חברות המחשבים הגדולות כמו קומפאק, יבמ ו-HP, מעניקות ללקוחות פתרון ממוסד בהרבה: רובן עובדות עם חברות ליסינג המספקות ללקוחותיהם פתרונות מימון מתוחכמים.
חברת יוניטק, נציגת חברת DELL בישראל, החלה אף בהפעלת תוכנית של שכירות תפעולית, הנותנת פתרון מקיף לרכישת ציוד מחשוב לתקופה של 24 חודשים.
ברוב תוכניות הליסינג, מרבית הוצאות המחשוב כמו שירותים, הדרכה, השבחה שליטה ובקרה וכדומה, אינן מוכרות לצורך המימון. להערכת עדי אייל מנהל יחידת המימון למחשבים אישיים ורשתות בקבוצת “מיחשוב ישיר לישראל”, רק חברות ליסיניג למחשבים מסוגלות להעניק פתרון מימוני וטכנולוגי לדרישות אלה.
עדי אייל: “עבור מנהל הכספים עיסקה כזאת מתבטאת במעבר מהוצאה הונית להוצאה שוטפת ידועה מראש. חוזה החכירה בחברות ליסינג למחשבים גמיש יותר ומאפשר לאירגון לדעת מראש את העלויות המדויקות של תפעול המחשבים”.
מחשוב ישיר מתייחסת לציוד כבטחון עיקרי, ולכן החכירה אינה מכבידה על האובליגו של החברה. “הייחוד שלנו הוא בתוכניות המימון הגמישות, המאפשרות החלפת ציוד במהלך תקופת הליסיניג”.
אנו מכנים זאת “ליסינג עם הגנה מפני התיישנות טכנולוגית”. השיטה מאפשרת לארגונים ליהנות מדור העתיד במחשבים, מבלי להיפגע מהתנודות במחירי המחשבים בענף.
במסגרת זו נקבעות מספר נקודות זמן בהן ניתן להחליף את ציוד המחשבים או חלקים ממנו, מבלי לשנות את העלויות התפעוליות שנקבעו מראש. היתרון העיקרי של התוכנית: יכולת לשמור על רמה טכנולוגית מבלי לשנות את עלויות המחשוב שנקבעו מראש.
חברת יוניטק, המשווקת את מחשבי Dell בישראל, מציעה שיטה שונה במקצת המכונה “שכירות תפעולית”. בשיטה זו ניתן לרכוש ציוד ב- 24 תשלומים צמודי מדד, ועוד תשלום של 15% מערכו בתום התקופה. לחלופין, הלקוח יכול להמשיך בתשלומי השכירות שנה נוספת, במחצית דמי השכירות, ולרכוש את הציוד בתום התקופה תמורת 1% מערכו.
מתכונת זה מאפשרת נקודות יציאה כל 12 חודשים (או 6 חודשים למחשבים ניידים) כאשר עסקים יכולים לכלול בעסקה גם את עלות השירות והאחריות.
רוי מוצפי, מנכ”ל החברה, סבור שיתרונה העיקרי של השיטה הוא בשיקולי מס, משום שההוצאה מוכרת במלואה. מאיר פינקסון, מנהל השיווק ביוניטק, מסביר שהמיסוי המוטל על עסקאות השכרה מותאם למטרת השכירות. “כשמטרת השכירות היא רכישה, כמקובל בליסיניג, מס הכנסה מתייחס לעסקה כרכישה ולכן ההכרה בהוצאה הינה על פי הפחת המוכר לסוג הציוד. במידה והרוכש אינו חברה בע”מ, לא מוכרים לו הפרשי ההצמדה והמימון כהוצאה”. לדבריו סך כל ההטבה, על פני שנתיים, בהשכרה תפעולית, יכול להגיעה ל- 37% ממחיר המחשב.
(פורסם ב”גלובוס” נובמבר 1997)